דף הבית » מאמרים » "צעירים בונים ישראל": מסע של הצלחה בכל מעגלי החיים

"צעירים בונים ישראל": מסע של הצלחה בכל מעגלי החיים

נכתב ע"י בתוך: מאמרים בתאריך: מרץ 22nd, 2016

ד"ר צבי וינשטיין, משרד הבינוי והשיכון אגף שיקום שכונות וד"ר עדנה בוסטין, יו"ר עמותת "צעירים בונים ישראל"

מבוא         

המאמר מתאר תכנית מערכתית ייחודית הפונה לצעירים בסיכון ובמצוקה מכל מגזרי האוכלוסייה, ומאפשרת להם למצות את הפוטנציאל שלהם ולהתבסס מבחינה כלכלית. מוקד משמעותי בתכנית הן הפעילות הלימודית, החברתית, המקצועית והקהילתית והתרומה לקהילה שבה חיים הצעירים, שמטרתן לשבור את מעגל הניכור שבו הם נמצאים, לחבר אותם לחברה הנורמטיבית שסביבם ולצייד אותם במיומנויות מנהיגות.

 "צעירים בונים" בארצות הברית

תכנית "צעירים בונים" (Youth Build) החלה לפעול בארצות הברית בשנת 1978. התכנית התקבלה כחוק פדרלי בשנת 1994, והיא מופעלת באמצעות משרדי העבודה והשיכון ובשותפות קרנות ועמותות בכ-300 קהילות ברחבי ארצות הברית. בשנת 2010 נכללה התכנית במסגרת תכנית התמרוץ הכלכלי של נשיא ארצות הברית, והצלחתה הביאה לשיווקה בקרב מדינות שונות בעולם.

התכנית מתמקדת בצעירים מנותקים ומאפשרת להם לחזור להיות חלק מהחברה והקהילה ולבנות את חייהם כאנשים עצמאים המנהלים את חייהם באופן נורמטיבי. היא נמשכת כשנה וכוללת השלמת השכלה, רכישת מקצוע, הכשרה מעשית, פעילות חברתית, תרומה לקהילה, פיתוח מיומנויות ושינוי אישי פנימי.

"צעירים בונים" בישראל

בישראל כ-200,000 צעירים בסיכון ובמצוקה בגילים 18–30, החיים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל (קטן, 2009). קהילה זו מורכבת מילידי הארץ בני דור שלישי ורביעי, עולים חדשים, דרוזים, חרדים, בדווים וערבים. התכנית מכוונת לצעירים מן המגזרים האלו הבאים מרקע חברתי וכלכלי קשה, חסרי עורף משפחתי ואופק כלכלי חברתי.

כדי להשתתף בתכנית, על הצעירים לעמוד באחד או יותר מהתנאים הבאים: תושבי שכונות ויישובים הכלולים בפרויקט שיקום השכונות; עולים חדשים, חד-הוריים, מיעוטים ביישובם; צעירים שאינם משולבים במסגרות של לימודים או עבודה והמוכרים למערכות המטפלות; צעירים שנשפטו על עברה שדינה מאסר ומערכות אכיפת החוק מוכנות להעניק להם הזדמנות נוספת או חלופת מאסר.

תכנית "צעירים בונים"(2)  אומצה בישראל בשינויים המתבקשים בהתאם למצב החברתי והכלכלי במדינה.[2] היא קבעה את חזונה, האומר: "צעירים וצעירות מודרים עוברים שינוי אישי ורואים עצמם משולבים בחברה, בקהילה ובעבודה". על בסיס החזון נקבעו שני יעדים עיקריים: האחד — לאפשר לצעירים בסיכון למצות את הפוטנציאל שלהם לרכוש מקצוע בעל אופק תעסוקתי שיאפשר השתלבותם בעבודה מכבדת וביסוסם הכלכלי, והשני — לקדם השתלבות הצעירים בקהילה.

שני יעדים אלו דומים למודל האמריקני, המדגיש במיוחד את מימוש הפוטנציאל האישי של כל אחד, הטמעת ערכים נורמטיביים, שינוי תפיסה כלפי החיים, מתן תמריצים ומוטיבציה והפיכת הצעירים למנהיגים המשמשים מודל לחיקוי בקהילותיהם. בשונה מהמודל הישראלי, שבו נפתחו מסלולי הכשרה מקצועית מגוונים, המודל האמריקני מתמקד בשני מסלולים: האחד — תמיכה בקידום רכישת השכלה והשתלבות בלימודים במכללות, והשני — רכישת מקצוע בתחום הבנייה. הבדל נוסף מתייחס לקבוצת הגיל – בארצות הברית קבוצת הגיל היא 16–24, בעוד בישראל היא 18–30.

מטרות התכנית

תכנית "צעירים בונים" מכוונת להשגת מטרות ברמות התייחסות מערכתיות המשלימות אלו את אלו.

מטרות ברמה האישית

התפתחות אישית

התכנית גורמת למהפך אישי עמוק, שמתבטא בפיתוח מודעות עצמית ורכישת כישורי חיים וכלים להתמודדות כבוגרים עצמאים. שינויים אלו ניכרים בתחושותיהם ובתגובותיהם של הצעירים בשיחותיהם עם העובדת הסוציאלית והמדריך החברתי המלווים אותם, למשל, אחד המשתתפים אמר: "אני מרגיש שהתכנית שאני נמצא בה תרמה לי רבות. בעבר לא היה לי ביטחון עצמי. הייתי רוב הפעמים סגור ולא פתוח עם כולם, ובמסגרת הלימודים למדתי לאגור כוחות ולהתמודד עם הקשיים".

ביסוס כלכלי

התכנית מהווה מקפצה ליצירת אופק תעסוקתי, הקניית מיומנויות

מקצועיות וביסוס כלכלי המבטיח הכנסה קבועה. וכך אמרה אחת הבוגרות: "אני אם חד-הורית. נכנסתי לפרויקט עם קשיים מכאן ועד הודעה חדשה. היום אני עם בית משלי בסיוע לשכת הרווחה והפרויקט, יש לי בן זוג כבר חצי שנה, רזיתי 12 ק"ג. יש לי מוטיבציה לעבוד ושאיפות להתקדם".

השתלבות חברתית וקהילתית

התכנית מביאה לשינויי דפוסי התנהגות חברתית, ליצירת קשרים חיוביים בין הצעירים והקהילה, לפיתוח גאווה מקומית ולפיתוח אחריות חברתית. וכך אמר בוגר שעלה מרוסיה: "בהתחלה דיברתי רק רוסית והייתי מחובר יותר לקבוצה של הרוסים. היום אני מדבר הרוב בעברית ונמצא ומדבר עם כולם", ובוגרת ילידת הארץ אמרה: "אני אמליץ לחברות שלי שלא עושות יותר מדי לבוא ולהצטרף לתכנית". בוגר נוסף אמר: " אם לא הייתי נכנס למסגרת מסודרת כזאת, בטוח שהיום [הייתי] נמצא בפשע ועבריינות בעיר, כי זה מה שעניין אותי, זה מה שהכרתי בחיים. כעת למדתי להיות מסודר ולהתמודד עם קשיים".

מטרה ברמה המקומית

תרומה ליישוב

התכנית תורמת ליישובי הפריפריה בפיתוח כלים ומתודולוגיות מתאימות לעבודתם עם צעירים, בדרך של יישום הכלים הדידקטיים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים, חינוך, נוער וצעירים. עובדי המחלקות הללו משתתפים בוועדות ההיגוי המקומיות של התכנית יחד עם הנהלת התכנית ועם נציגי המשרדים הממשלתיים ומקבלים מהם כלים להתמודדות עם הצעירים.

מטרה ברמה הארצית

אחריות ממלכתית

מטרת מפעילי התכנית היא העברת האחריות על אוכלוסיות הצעירים החיים בפריפריה החברתית והגאוגרפית של מדינת ישראל אל השלטון המרכזי. לשם כך הנהלת התכנית פועלת להעברת החלטה לתכנית "צעירים בונים" בישראל בממשלה.

מה בתכנית?

התכנית בנויה מכמה מרכיבים, וכולם יחד ממנפים את הקידום האישי, החברתי, ההשכלתי, המקצועי והכלכלי של כל אחת ואחד ממשתתפי התכנית לדרגה גבוהה יותר, המאפשרת להם נקודת המראה לחיים נורמטיביים.

העצמה ובניית גישה פרו-אקטיבית לחיים ולעולם העבודה

התהליך מתחיל בגיבוש קבוצה והפעלת תכנית חברתית, שמטרתה מפגש עם תכנים נורמטיביים, פיתוח תחושת ערך עצמי ומסוגלות. בתכנית דגש על פיתוח כישורי חיים ומנהיגות ורכישת כלים לתפקוד נורמטיבי ועצמאי, כולל מיומנויות תקשורת בין-אישית, ניהול כעסים, התמודדות במצבי לחץ וניהול משא ומתן. וכך תיארה המנחה הפסיכותרפיסטית את הקבוצה:

הסיפור של החבר'ה הצעירים האלה הוא לא רק הלימודים. תכנית "צעירים בונים ישראל" היא תכנית הוליסטית שבעצם מעבירה את הצעירים האלו מסע של הצלחה בכל מעגלי החיים שלהם, כשהמטרה היא צבירת ידע ומקצוע המאפשרים להם לארגן ולהבין את כל מסגרת החיים שלהם. זה מתחיל באיך מתעוררים בבוקר; אני מחייבת אותם להגיע לקורס שלי אחרי מקלחת ואחרי שהתלבשו יפה והתכוננו למפגש שלנו. רוב הצעירים מזניחים את עצמם — מהדברים הקטנים עד הדברים הגדולים, ואני מקפידה אתם על קלה כחמורה. מפעילי התכנית מאמינים בצעירים אלה ולא מוותרים עליהם.

השלמת השכלה

התכנית מאפשרת השלמת השכלה ל-10 שנות לימוד וכן ל-12 שנות לימוד — לתעודת גמר תיכונית, ובמידת האפשר — הגשת המשתתפים לבחינות בגרות, במטרה לעמוד בתנאי הקבלה למקצועות שישדרגו אותם בעתיד. המכללות הטכנולוגיות של משרד התמ"ת, שבהן נעשית ההכשרה המקצועית, מציבות לכל מקצוע דרישות סף, והדרישה המזערית היא שלמשתתף תהיה השכלה של 10 שנות לימוד לפחות. ככל שסוג ההכשרה גבוה יותר, כגון במקצועות עיבוד שבבי, חשמלאי מוסמך ותחזוקת מבנים, נדרשת השכלה רבה יותר, כלומר 12 שנות לימוד. משרד החינוך מקצה לתכנית כיתות לימוד ומשאבים להפעלתם.

העצמה תעסוקתית

העצמה זו מהווה מוקד מרכזי בתכנית, והיא מסייעת לצעירים להפוך מתלותיים לעצמאים המסוגלים לכלכל את עצמם בכבוד. דגש מיוחד מכוון להקניית ערכים, עמדות ומיומנויות הקשורים להשתלבות בעולם העבודה, ופיתוח כישורים "רכים", תוך שימת דגש על לקיחת אחריות ויזמה אישית. הסיפור הבא ימחיש את העצמה התעסוקתית: א' הגיעה לתכנית חדורה רצון מכוון מטרה להצליח. היה ברור לה מלכתחילה שהיא מתכוונת להשקיע את כל כולה בתכנית ולעבור את כל מרכיביה. א' שאפה ללמוד תדמיתנות, אך התברר לה כי עליה להתפשר, משום שמקצוע זה לא היה כלול בתכנית. הצוות המקצועי של התכנית, שכלל עובדת סוציאלית, מדריך חברתי ומנחה מתחום מדעי ההתנהגות, שכנע אותה שהדבר החשוב ביותר באותו רגע הוא שתהיה לה תעודה, אף כי זה אינו הדבר שרצתה באמת, שכן לאחר שתעבור את המחסום הזה של הצלחה, היא תוכל ללמוד כל מה שתרצה. במקביל הצוות הניהולי והמקצועי עשה מאמצים על מנת להשיג עבורה קורס הכשרה בתדמיתנות. הקורס נמצא, אך מיקומו היה רחוק ממקום יישובה. אף על פי כן היא נרשמה אליו ומימנה את כל הוצאות הנסיעה בכוחות עצמה. א' סיימה את הכשרתה בהצטיינות ומיד מצאה לה מקום עבודה בסלון כלות, שם היא עובדת על מנת לרכוש ניסיון ולפתוח עסק משלה.

הכשרה מקצועית

הכשרה זו מותאמת הן להזדמנויות התעסוקתיות והן לאפשרויות ההשמה בעבודה הקיימות בסביבה הגאוגרפית. הלימודים המקצועיים מתקיימים במרכזים הטכנולוגיים של משרד התמ"ת ובמכללות שזכו במכרזי התמ"ת. מנהל המכללה, הצוות הפדגוגי, הכולל יועץ חינוכי ופסיכולוגית, וכן המורים מקבלים הכנה מיוחדת לקראת פתיחת ההכשרה. זו כוללת ראיונות אישיים עם המשתתפים והכרת בעיותיהם האישיות והמשפחתיות, צורכיהם ונתוניהם האישיים. בעלי תפקידים אלו מלווים את הקבוצה לאורך כל תהליך ההכשרה, העיונית והמעשית.

מעטפת טיפולית

המעטפת הטיפולית היא גולת הכותרת של התכנית. המשתתפים בתכנית זקוקים לה על מנת שיוכלו להתמיד ולסיים את הכשרתם בהצלחה. משום כך, הם מלווים בצוות מקצועי, הכולל מדריך חברתי ועובד סוציאלי, מדריכה באמנויות ופסיכותרפיסטית. אלה תומכים ומסייעים בהתמודדות מול הקשיים והחסמים הפנימיים והחיצוניים. הליווי מתקיים גם לאחר סיום הלימודים וההשמה בעבודה, במטרה להבטיח התמדה לאורך זמן.

במסגרת המעטפת הטיפולית הקבוצה  עוברת שלושה שלבים: בשלב הראשון הקבוצה אינה מגובשת ומתנהגת בסגירות חברתית. חבריה נתונים להשפעת הלחצים החברתיים כלפיהם של הקהילה היישובית, שרואה בהם חבורה בעלת תווית התנהגותית שלילית. מכאן נובעים חוסר האמון במערכת הממסדית, פחד חזק מפני כישלון והיעדר מטרה מוגדרת. בשלב זה עוזבים הצעירים את קהילתם ומתחילים להתמודד עם מסגרות חיצוניות חדשות – הממסד, המכללה המקצועית, הנהלת המכללה ומוריה והצוות הטיפולי.

בשלב השני נכנסים לתמונה המדריך החברתי והעובדת הסוציאלית, הפועלים עם חברי הקבוצה על בניית אמון הדדי במערכת הממסדית על דרגיה השונים וכן להעצמה אישית-פרטנית והסרת החסמים הפסיכולוגיים של התמודדות מול מציאות בלתי מוכרת. הם גם מעניקים להם חיזוקים ומעודדים אותם לחדש את תקוותיהם. בהמשך התהליך הקבוצה מקבלת כלים להתמודדות עם אתגרים (כמו למשל הצלחה בבחינה או הצלחה בפתרון בעיות משפחתיות מול הממסד) ונבנית מטרה לחיים עם כל אחד מחברי הקבוצה ומטרה כללית עם כולם. שלב זה הוא השלב הקשה, המכריע והחשוב בתהליך השינוי הפנימי-האישי שעובר כל משתתף, והוא ניזון גם ממתן חיזוקים הדדיים של חברי הקבוצה זה לזה.

השלב השלישי מאופיין בחיזוק השינויים הפנימיים שכל אחד עבר בשלב הקודם. שלב זה מקביל לשלב ההכשרה העיונית והמעשית של התכנית, שבו מושקעת למידה אינטנסיבית המשולבת בלקיחת אחריות אישית והדדית, בפיתוח יחסים חברתיים בין חברי הקבוצה, בשינוי מערכת היחסים בתוך המשפחה, בקבלת דרך החיים במסגרת הלימודים והקהילה ובבניית אופק מקצועי וכלכלי בעתיד. שלב זה מהווה לחברי הקבוצה מקפצה לקראת השמתם בעבודה ולקבלת הסביבה והחיים בכלל מתוך זווית ראייה שונה.

הקמת מיזמים קהילתיים

פעילות זו, שהיא במסגרת מחויבות חברי הקבוצה לתרומה לקהילתם, תומחש בכמה דוגמאות למיזמים קהילתיים שבוצעו על ידי קבוצות המשתתפות בתכנית: (א) הקמת גן מוזיקלי על ידי קבוצת אמהות חד-הוריות מבית שאן. הכלים המוזיקליים נבנו  מחומרים ממוחזרים, בהדרכה של מורה מתחום האמנויות; (ב) שיפוץ בית ספר יסודי ביישוב הבדווי ערוער לקראת שנת הלימודים נעשה על ידי קבוצת משתתפים מהיישובים דימונה וירוחם. עבודה זו נעשתה בהדרכת המורה המקצועי בתחום הבנייה, וחומרי הבנייה נתרמו על ידי ספקים שונים; (ג) קבוצה מעורבת של נשים וגברים מעכו ביצעה פיתוח סביבתי במרכז הצעירים שבעיר. היא השתמשה בחומרים ממוחזרים לבניית כסאות ישיבה וניצלה מרצפות מדרכה לבניית תבניות משחק לשחמט; (ד) קבוצה של תושבי היישוב הדרוזי כיסרא-סמיע לקחה על עצמה לפעול בתחום של זהירות בדרכים בקרב ילדי הגנים ובתי הספר ביישוב בדרך של הסברה וחלוקת עלונים להורים. מיזמים אלה הם נכסים מוחשיים ובעלי נראות לקהילה, והם משמשים מעין תעודה רשמית להכרת תודה מצד משתתפי התכנית לקהילה שבה הם חיים.

החל משנת 2011 התכנית מלווה במחקר. המחקר מקיף את כל ההיבטים הכלולים בתכנית, וכולל ראיונות עומק של כל השותפים והסטודנטים הלומדים בה, תצפיות על תהליכי קבלת החלטות, על מערכי ההתארגנות (בשלוש רמות – שלטון מרכזי, מקומי ורמת השטח), אחר מדדי הצלחה ועוד, ומעקב אחרי כל אלו.

 

שלבי התכנית

אב-טיפוס של תכנית "צעירים בונים ישראל" נמשך בין 12–14 חודשים. במסגרתו משתתפים 20–25 צעירים וצעירות בתכנית אינטנסיבית של חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. אב-טיפוס זה כולל כמה שלבים מרכזיים, המתפרשׂים על פני לוח זמנים כמפורט להלן.

שלב ההתארגנות ביישוב

שלב זה אורך חודשיים עד שלושה חודשים, והוא כולל שני מוקדים: האחד — איתור וגיוס המשתתפים, והשני — מיפוי הזדמנויות תעסוקתיות לצורך קביעת תחומי ההכשרה המקצועית וההשמה בעבודה. איתור וגיוס המשתתפים נעשה בסיוע כמה גורמים, וביניהם המחלקה לנוער ולצעירים, מרכז ההון האנושי ושירות התעסוקה. מיפוי ההזדמנויות התעסוקתיות נעשה במשותף על ידי רכז פיתוח הון אנושי של פרויקט שיקום השכונות ביישוב, רכז תעסוקה של מרכז הצעירים, אנשי המכללות של התמ"ת ורשות התעסוקה.

שלב מיון המועמדים

 שלב זה אורך בין שבועיים לחודש ימים וכולל את מיון המועמדים לאחר מילוי שאלון אישי וכן מיפוי הצרכים הלימודיים לצורך בניית תכנית המכינה. שלב המיון נעשה בסיוע היועצים החינוכיים של המכללה שבה נעשית ההכשרה המקצועית, המדריך החברתי והעובד הסוציאלי. המועמדים מגיעים מלאי ספקנות וחשדנות לראיונות אישיים עם מראיינים אשר מבטיחים הבטחות ומתארים עתיד הנראה רחוק מכדי השגה ומימוש. כך למשל התכנית מעניקה, בסיוע המוסד לביטול לאומי, הבטחת הכנסה לכל מועמד לאורך התכנית כולה, ארוחה חמה ביום והסעות למכללה. כאמור, ההבטחות מתקבלות בחוסר אמון כללי, הנמשך עד לרגע שבו מתחילה התכנית לפעול. המעבר מספקנות למצב של מתן אמון במערכת של נותני השירותים הממשלתיים ובשלטון המקומי ובמובילי התכנית אורך פרק זמן של מחצית שנה לפחות.

תכנית ההכשרה

 התכנית נמשכת עד 14 חודשים, והיא כוללת שלושה שלבים: השלב האחד — מכינה המיועדת להשלמת השכלה טכנולוגית והבאת המשתתפים לרמה המאפשרת שילובם בכיתות הלימוד. החומר העיוני כולל שימוש במחשב, מדידות, חישובי כמויות ושטחים, הכרת מושגים וכלי עבודה מתחום הכשרתם; השלב השני — הכשרה מקצועית עיונית הנמשכת, בהתאם לתחום הנלמד, בין ארבעה לעשרה חודשים. כך למשל הכשרה בתחום עיבוד שבבי אורכת תשעה חודשים, הכשרה בתחום הבנייה של קירות גבס, ריצוף וצבע אורכת ארבעה חודשים ומסגרות ורתכות — חמישה חודשים; השלב השלישי — הכשרה מקצועית מעשית הכוללת יישום החומר העיוני בעבודה במפעלים המתמחים בתחום ההכשרה. עבודתם המעשית של המשתתפים בתכנית מפוקחת על ידי חונכים מטעם המפעלים השונים. בסיום שלב ההכשרה המשתתפים נבחנים בשתי בחינות – עיונית ומעשית. העומדים בהצלחה בבחינות זכאים לקבל תעודה ממשלתית בתחום ההתמחות.

CHART

סיום ההכשרה

השאיפה היא כי עם סיום ההכשרה הצעירים יצטרפו לארגון הבוגרים אשר יוקם לאחר הפעלתן של כמה קבוצות. ארגון הבוגרים ישמש מסגרת התייחסות ושייכות שבה יוכלו הבוגרים להביא לידי ביטוי את מיומנויות המנהיגות שרכשו במהלך התכנית. צעירים בולטים במיוחד ישולבו בעתיד בצוותים של התכנית וישמשו כדגם לחיקוי עבור צעירים אחרים מחתך אוכלוסייה דומה. כמו כן, הצעירים ישולבו בארגונים קהילתיים ויביאו לידי מימוש את המעורבות הקהילתית וכישורי המנהיגות שרכשו במהלך התכנית. עדיין לא הוקם ארגון בוגרים, מאחר שמספר הבוגרים הכולל הוא רק כמאה, והם מפוזרים ביישובים שונים המרוחקים זה מזה. כוונתנו להקים בשלב זה ארגון בוגרים על בסיס גאוגרפי, ועם הרחבתו — להפכו לארגון ארצי.

שילובם של הבוגרים בתכנית נעשה בשלב זה בעיקר במפגשי חשיפה למועמדים חדשים. הבוגרים מוזמנים לתאר את הדרך האישית שאותה עברו במהלך התכנית, וכיצד השפיעה התכנית, על היבטיה השונים, על חייהם האישיים, המשפחתיים והקהילתיים. בוגרים אלו משמשים כדגם חיקוי עבור צעירים העומדים להצטרף לתכנית.

פרישת התכנית

התכנית, שהחלה לפעול בשנת התקציב 2007/8 ביישובים דימונה וירוחם, עם הפיילוט הראשון, בתחום הבנייה, פועלת כאמור בעיקר בפריפריה החברתית והגאוגרפית של מדינת ישראל ובמגזרי אוכלוסייה שונים. היישובים שבהם פועלת התכנית הם: אופקים, בית שאן, עכו, לוד, כיסרא-סמיע, ינוח-ג'ת, גדרה ירוחם ודימונה.

השותפים לתכנית               

תכנית מורכבת זו לא יכלה לצאת לפועל ללא השתתפות מערך כוללני של מגזרים שונים ומחויבותם לתכנית ולתכניה, הן במימון תקציבי והן בכוח אדם מקצועי. שותפינו הרבים כוללים את המגזר הציבורי-ממשלתי (משרדי התמ"ת, הבינוי והשיכון, הרווחה והחינוך, המשרד לפיתוח נגב-גליל והמוסד לביטוח לאומי), ארגונים ציבוריים (חברת המתנ"סים), המגזר העסקי והמגזר השלישי (קרן "גלנקור" והקרן לפיתוח ועידוד הבנייה).

סיכום

תכנית "צעירים בונים ישראל" היא תכנית יוצאת דופן, בהשוואה לתכניות הכשרה תעסוקתית הפועלות בישראל. ייחודיותה של התכנית ניכרת בשילובם של ארבעה תחומים:

א. מערכתיות: התכנית מתמודדת עם חסמים שונים בו-זמנית: השכלה , תעסוקה, בעיות  אישיות, דימוי עצמי, בעיות בריאות ובעיות ברמה משפחתית.

ב. חיבור לקהילה: בתכנית ישנו דגש מרכזי על שינוי הקשר בין הצעיר ובין הקהילה שבה הוא מתגורר. הצעיר שהיה איום על הקהילה ונטע זר בתוכה, הופך להיות גורם תורם ומהווה מודל חיקוי לצעירים אחרים.

ג. הקבוצה ככלי טיפולי: התכנית יוצרת קבוצה דינמית בעלת גאוות יחידה, המשמשת ככלי התערבות בפני עצמה.

ד. גמישות: התכנית היא גמישה, מה שבא לידי ביטוי בהתאמת כלי התכנית ומרכיביה ובניית שותפויות ברמה המקומית, בהתאמה למאפייני אוכלוסיית היעד.

 

מקורות

קטן, י' (2009). צעירים בישראל – בעיות, צרכים ושירותים בתחומי הרווחה – תמונת מצב ומבט לעתיד. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים. זמין באתר: http//www.molsa.gov.il/about/officepolicy/documents youthproblemkatan2009.pdf

 

לצורך התקשרות ניתן לפנות אל:  

ד"ר עדנה בוסטין, יו"ר עמותת "צעירים בונים ישראל": Bustin@zahav.net.il

ד"ר צבי וינשטיין, מייסד ושותף עמותת "צעירים בונים ישראל": zviw@nonstop.net.il