דף הבית » מאמרים » תעסוקה השכלה וקהילה

תעסוקה השכלה וקהילה

נכתב ע"י בתוך: מאמרים בתאריך: אוקטובר 18th, 2011

התפיסה התעסוקתיתקהילתית

גילה שחר

הערות והארות: תרצה פוסקלינסקי שחורי, אירית רמון חיון, עליזה פשטן

התפיסה העומדת בבסיס העשייה של שתי התכניות, כמו גם של תכניות אחרות שמוביל הג'וינט, היא התפיסה התעסוקתית-קהילתית, על-פיה נושא התעסוקה הוא עניינה של הקהילה כולה, ולפיכך על כל קהילה לפתח את הדרכים והכלים המתאימים לה ולתושביה על מנת להגיע למיצוי אופטימאלי של נושא התעסוקה.

על-פי התפיסה התעסוקתית-קהילתית, יש בקהילה את מרב המשאבים ומקור לעוצמה ולפתרונות

בדרך להגדלת ההון הקהילתי המביא להגדלת פוטנציאל התעסוקה,

לפי תפיסה זו:

א. לא ניתן להפריד את נושא הפיתוח הקהילתי מנושא פיתוח התעסוקה בישוב ובאזור.

ב. קיימת אחריות בקהילה לכלכלתו של האדם על ידי בניה של תשתית המאפשרת יצירת מקומות עבודה ולפיתוח ההון האנושי בקהילה המסוגל להיענות לכך.

ג. חוסנה של כל קהילה נשען במידה רבה על מצב התעסוקה של פרטיה.

ד. מאחר ש:

איכות חיינו, כפרטים וכקהילה, תלויה רבות ביכולת הפרנסה אישית – משפחתית ושל כלל תושבי הקהילה,

אזי:

* לסטאטוס התעסוקה של האדם יחסי גומלין והשפעה הדדית על כל מעגלי חייו האחרים: פרנסה, משפחה, חינוך, בריאות, השכלה ותרבות הפנאי. כל אלה הם נושאים שבמהותם הם נושאים שבטיפול הקהילה.

* מצב התעסוקה והאבטלה בישוב ובקהילה משפיע על נושאי רווחה, פשע, בריאות וכו' ומושפע מהם כאחד.

הפעלת תחום התעסוקה בקהילה הלכה למעשה

כשאנו באים לתאר את פיתוחו והפעלתו של  תחום התעסוקה בקהילה – ראוי לברר תחילה מה כולל תחום זה:

 

אוכלוסייתיעד

ניתן לחלק את אוכלוסיית היעד בנושא התעסוקה למספר מעגלים:

–           מעגל הפרט – אוכלוסיית היעד – כולל בלתי מועסקים, מועסקים בתת-תעסוקה הזקוקים לשדרוג, מועמדים ליזמות, יזמים בשלבים שונים וכו'  – הכל בהתייחסות לקבוצות שונות: צעירים, מבוגרים, אנשים עם צרכים מיוחדים, עולים, חד הוריות, חסרי השכלה, חסרי ניסיון תעסוקתי וכו'. מעגל זה כולל, במקרים מסוימים, גם בני משפחה של כל אלה.

–                      מעגל המעסיקים – כולל מעסיקים גדולים, מעסיקים קטנים, יזמים למיניהם מהישוב ומהאזור.

–                       מעגל הקהילה – מנהיגי הישוב, מנהיגות מקומית פורמאלית ובלתי פורמאלית, ראשי הקהילה (ראשי ערים, ראשי מועצות, מנהלי מחלקות ברשויות), ארגונים חברתיים וכלכליים, ארגונים העוסקים בכ"א,  וכו' – הכל בהתאם לאופיה של הקהילה: עיר, עיירת פיתוח, קיבוץ, מושב, כפר ערבי, ישוב קהילתי וכו'.

 

 

גישתהמשאבים, נקודותהחוזקוהנכסיםסלהמענים

 

מגוון המענים בנושא התעסוקה הוא רחב ומגוון. הגישה עליה אנו נשענים היא גישת המשאבים הגורסת כי בכל קהילה ניתן למצוא משאבים רבים ונקודות חוזק משמעותיות אותן ניתן לגייס לתחום התעסוקה. גישה זו מאפשרת לספק לכל מעגל ולכל תת-קבוצה המתוארים לעיל "סל מענים"  ייחודי הנובע מנקודות החוזק והמשאבים הכלכליים המקומיים והאזוריים.

ניסיוננו מוכיח כי בכל קהילה התפתח וממשיך להתפתח סל המענים הייחודי לה, אולם באופן כללי ניתן להצביע על דוגמת סל השירותים הבא כניתן למעגלים השונים בישובים רבים (חשוב לזכור כי הסל המוצע כאן הוא מקסימלי, וכל קהילה יכולה להרכיב "סל מודולרי" משלה, בהתאם למשאבים העומדים לרשותה ולצרכי התושבים):

מעגל הפרט – סל מענים

–                      שרותי השמה

–                      הכשרה מקצועית

–                      השלמת השכלה

–                      יעוץ תעסוקתי

–                      הכנה לתעסוקה (סדנת חיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיון עבודה, וכו')

–                      השתלבות והתמדה בתעסוקה  (ליווי לאחר השמה, חונכות, מעקב וכו')

–                      יעוץ ליזמות (פתיחת עסק, שיווק, הכנת תכנית עסקית, וכו')

–                      פיתוח כישורים רכים (ביטחון עצמי, כישורי חיים וכו')

–                      פיתוח כישורי יסוד (אנגלית, מחשבים וכו')

–                      קבוצות job club

–                      חיבור לרשתות חברתיות והרחבתן.

כל אלה מובילים למוביליות חברתית כלכלית.

 

מעגל המעסיקים סל מענים

–           שירותי השמה מקצועיים בעלות נמוכה ו/או ללא עלות.

–                      פיתוח ההון האנושי הקיים והעתידי.

–                      התמקצעות בתחומי תעסוקה.

–                      הכשרות לפי צורך.

–                      יצירת רשתות חדשות ומעגלים עם מעסיקים נוספים.

–                      סיוע בקבלת "תו תקן חברתי".

–                      פרסום העסקים בפרסומים שונים בקהילה.

–                      יצירת קשר עם ראשי הקהילה המקומית ועם גורמים ברמה הארצית.

 

מעגל הקהילה – סל מענים

–                      העלאת נושא התעסוקה על סדר היום הציבורי \ קהילתי

–                      הגברת מעורבות הקהילה בתעסוקה:

*חשיפת היוזמות הכלכליות בקהילה ויצירת מסד התממשות. לאפשר ליחיד ולקבוצה לממש  פוטנציאל כלכלי ועסקי

* הבניית מנגנון מתנדב במתנ"ס לאיתור, אבחון מיפוי ופיתוח של יוזמות כלכליות/עסקיות בקהילה.

* יצירת עסקים קטנים ויוזמות עסקיות של פרטים וקואופרטיבים,

* יזמויות בהכנה לקראת "שיגור"

* ארגון עסקים קטנים בקהילה ל"מטריה" ארגונית התומכת ומקדמת בעת הצורך (למשל, ארגון בעלי הצימרים בקהילה)

* בניית קואופרטיבים קטנים המייצרים מוצרים שיש להם צריכה בקהילה.

* בניית מנגנונים המסייעים, מייעצים ומלווים את מחפשי העבודה בתהליך מתחילתו ועד סופו (היכן ואיך עושים זאת, יעוץ בכתיבת קורות חיים, עידוד וליווי בבניית מסלול אישי לעבודה ללימודים ולחיפוש עבודה וכן ליווי לאחר מציאת מקום העבודה)

*מנגנון התנדבות בדומה ל"בנק הזמן" שיפתח חסמים ביציאה לעבודה: הסעות משותפות, שמירה על הילדים עבוד האדם העובד בשעות שבהן אין מעונות ועוד

–                      יעוץ בתכנון עתידי של התעסוקה בקהילה ובאזור.

–                      שותפויות יישוביות ואזוריות.

–                      טיפוח, פיתוח ובניית רשתות בקהילה:

קהילות מתבססות היום על רשתות חברתיות המעצבות את פעילותה של הקהילה ואת אופי פעילות המערכות החשובות הפועלות במסגרתה.

רשתות חברתיות נוצרות באמצעות מגוון רחב של קשרים חברתיים , כגון: השתתפות בחוגים, ועדי הורים, מפגש בגני משחקים, בפורומים ועוד. המשותף לכל אלו הוא היותן הזדמנויות להתארגנות עצמית.

הבניית אין סוף קבוצות פעילות מתוך שאיפה להביאן לכלל ניהול עצמי: ככל שיותר קבוצות בקהילה תתארגנה למען עצמן, אזי תיווצר מערכת שעוסקת בבניית שייכות ומשמעות לאנשים בקהילה אשר יוצרות את הרשת החברתית בקהילה. רשת חברתית משמשת הכלי המרכזי בקהילה להתארגנויות בעת שגרה ובעת חירום.

התוכנית תעודד קבוצות עניין קיימות ושונות להמשיך ולהיפגש וליצר קבוצות חדשות מתוך הקיימות, תוך הבניית קבוצות עניין שונות חדשות בקהילה.

בניית פורומים מקצועיים ותרבותיים – "מועדוני פעילות" לתחומי מקצוע ותרבות בקהילה שאנשים רוצים להיות שייכים להם.

מתנ"ס ,ברמה הקהילתית, נדרש לקחת אחריות על תהליכים:

א. הוא צריך לשמש תחליף לאובדן הקשר עם הממסד החברתי ולהוות "המוסד" שמציע פתרונות מהירים לצרכים שצפים ועולים "כאן ועכשיו".

ב. הגורם אשר יודע למצוא משאבים "שווה ערך כספיים" בקהילה המאפשרים לתת מענים לצרכים רבים.

ג. הגורם אשר ממתן את חווית הניכור בקהילה, ומאפשר לאנשים לחוות את עצמם חלק מתוך רשתות חברתיות המביאות משמעות ליחיד ויוצרות יחד רשת עתירת משאבים

המתנ"ס הוא ה"עריסה" לפיתוח יזמות כלכליות/עסקית מתוך צרכים קהילתיים: אוסף זאת ומקדם כארגון קהילתי או חלק משותפות קהילתית. כמו כן הוא בעל מסוגלות לעידוד וליווי פרטים בפיתוח תכנון ויישום מסלול אישי ללימודים וקריירה.

המרכז הקהילתי על מנהלו וצוותו משמשים הגורם המארגן המרכזי בקהילה על מורכבותה לשם מימוש אישי וקבוצתי.

המתנ"ס משמש מנגנון ארגוני קהילתי העושה בטוויית הרשתות בקהילה, כך שפרטים, משפחות, קבוצות והקהילה מוצאים לעצמם את מרחב הקשרים אשר מאפשר להם לשפר את איכות חיהם ועושים לטיובם.

הסיבה לכך נובעת ממיצובו של המתנ"ס כ"בית המוביל של הקהילה" ובתוכו אנשי המקצוע הייחודיים המאפשרים לאנשי הקהילה להתארגן לתכנון וביצוע פעולה חברתית; להגדרת צרכיהם המשותפים והאישיים ולפעול לפתרון בעיותיהם.

הם מסיעים לאנשים לפתח קהילות חיוניות המאפשרות רווחה כלכלית וחברתית; קהילות המחזקות ותומכות בצמיחה אישית ומשפחתית, לשיפור איכות החיים.

 

תיאור המצב הקיים

תכניות תעסוקה המופעלות עלידי החברה למתנ"סים

 

כאמור, נבחרה החברה למתנ"סים על-ידי תב"ת, מיזם התעסוקה של ג'וינט ישראל, כשותפה אסטרטגית וכגורם מפעיל של שתי תכניות תעסוקה תשתיתיות (שתי התכניות מופעלות במסגרת האגף לחינוך והשכלה בחברה):

  1. רשות מקדמת תעסוקה – במגזר העירוני.
  2. מעברים – במגזר הכפרי.

להלן תיאור תמציתי של כל אחת מהתכניות.

1.        רשות מקדמת תעסוקה

התכנית "רשות מקדמת תעסוקה" פועלת בישובים הבאים:

דימונה, קריית גת , קריית מלאכי , עכו , בית שאן, כרמיאל, קרית שמונה , מעלות , נהריה , תמרה , ירושלים , מודיעין עילית, בית"ר עילית,

ערכי היסוד של התכנית:

1.         העברת האחריות לנושא התעסוקה לקהילה.

2.         פיתוח סל של פתרונות תעסוקתיים מתוך ראיה  מקומית של צרכים והצעים ("כשמסתכלים

            מקרוב רואים הרבה יותר טוב").

3.         פיתוח גישה של פרואקטיביות: הפרט ילמד להכיר את כוחותיו, יבנה לעצמו מסלול קידום וקריירה ויחפש בעצמו לעצמו עבודה.

4.         ראיה קהילתית: יחד עם הקמת ליבה ארגונית-תעסוקתית  ברשות, חשוב להקים רשתות חברתיות לתמיכה וחיזוק הפעילות, ולשיפור וייצוב היכולות התעסוקתיות של הפרטים בקהילה. שני צירים אלה הם שיגרמו למודל להיות אפקטיבי גם בתקופה בה לא יתאפשר מימון חיצוני.

5.         יצירתיות ו"חשיבה אחרת" מתוך הכרות ספציפית עם נתוני המקום.

6.         יצירת שותפויות בכל הרמות:יישובית, אזורית,  ארגונית, בין משרדית מחוזית וארצית, ובין-

            מגזרית (ממשלתית ומגזר שלישי).

מטרותותוצאות

1.         הקמת תשתית תעסוקה ישובית-קהילתית.

2.         השמת אנשים בלתי מועסקים במקומות עבודה.

3.         קידום ושדרוג תעסוקתי באמצעות השכלה, הכשרה בעבודה והשכלה גבוהה.

4.         פיתוח משאבי קהילה לקידום תעסוקתי.

5.         גיוס מקורות תעסוקה ופיתוח קשרי מעסיקים.

2. תכנית "מעברים"

מודל מעברים מציע תפיסת עבודה המשלבת הקמת תשתית ארגונית  לניהול  מערך משולב של  תוכניות  התערבות  פרואקטיביות, פרטניות וקהילתיות, לקידום תעסוקה, המותאמות למאפייני האוכלוסייה והסביבה הכפרית. התכנית מגובה ציבורית על ידי הגורמים השלטוניים המקומיים (אזוריים ויישוביים), ומנוהלת על ידם בשותפות עם השלטון המרכזי.

תכנית "מעברים" לקידום נושא התעסוקה במגזר הכפרי, פועלת במספר מרכזים, כשכל אחד מהם מאגד בתוכו לפחות שתי מועצות אזוריות, מלבד הבדואים בנגב:

                                                                                     שנת הקמה

נגב צפוני:         שער הנגב, בני שמעון, יואב                     (2000)

נגב מערבי:       אשכול, מרחבים                                    (2006)

שפלת יהודה:    מטה יהודה                                 (מוקם בימים אלו)

מעיינות ובקעהבקעת בית שאן ובקעת הירדן                 (2007)

גליל מערבי:      מטה אשר, מעלה יוסף                                         (2006)

מעברים בעמק:             עמק יזרעאל, מגידו, זבולון                       (2005)

הגליל המזרחי: מבואות חרמון, מרום הגליל                      (2008)

בדואים:            ח'ורה, שגב שלום                                   (2007)

 

ערכי היסוד של התכנית

–           אחריות הרשויות לנושא התעסוקה בתמיכת משרדי הממשלה.

–           מחויבות הדדית – שלטו מקומי וממשלתי

–           מקצועיות

–           אספקת מגוון שירותים לפרט

–           מגוון תוכניות התערבות בקהילה

–           פעילות אזורית

–           איתור אקטיבי של המשתתפים בתכניות התעסוקה השונות.

התכנית מהווה מסגרת ארגונית בת-קיימא לקידום תעסוקה, איגום משאבים ויצירת תשתית יציבה.

מטרת העל של התכנית היא הגדלת פוטנציאל ההתפרנסות של הפרט והקהילה, חיזוק וייצוב הקהילות בישובי האזור דרך הטיפול בפרנסה, וגיבוש ומיסוד מסגרת הפעלה יציבה לטווח הארוך.

כללי:

שתי התכניות, רשות מקדמת תעסוקה ומעברים, מיישמות הלכה למעשה את גישת הקהילתיות בתעסוקה ופועלות מתוך גישת המשאבים, הממפה קהילה מתוך נקודות החוזק שלה.

שתי התכניות פועלות במעגלים הבאים:

מעגלהפרט:    מערך שירותים פרטניים

מעגלהקהילה: פיתוח מנגנונים קהילתיים לעזרה ולתמיכה בפרט ולפיתוח נושא התעסוקה.

מעגלהאזור:    מיסוד התשתית הארגונית, איגום משאבים, יצירת שותפויות וגיוס כוחות מקומיים לתמיכה במאמצי התעסוקה.

שתי התכניות פועלות תוך הקמה ופיתוח של  תשתיות, שירותים ותוכניות התערבות:

  • סל שירותים לפרט
  • תוכניות להתערבות בקהילה
  • קשרי מעסיקים
  • סל שירותים לקידום יזמות
  • תשתיות מידע לתושבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *