דף הבית » מאמרים » הדרך לצמצום העוני

הדרך לצמצום העוני

נכתב ע"י בתוך: מאמרים בתאריך: נובמבר 5th, 2011

מאת:Sherri Torjman  –Caledon institute of social policy

Canada-1998

תרגמו וסיכמו: אילנה בורובסקי ואסתי דורון

מבוא

הבעיה, לפי הסופרת, היא שגם אם הכלכלה נחשבת טובה לפרטים מסוימים עדיין לא טוב.  המדדים הכלכליים- צמיחת תל"ג  , אינפלציה נמוכה, ועודף תקציבי- משקפים מצב מצוין למדינה.  אבל למרות ביצועים נהדרים על פי מסמנים כלכליים ,האבטלה והעוני עדיין גבוהים!

אבטלה ועוני הן בעיות מורכבות ורב-מממדיות שצריך להתייחס אליהם ע"י שילוב של מדיניות ציבורית וגישה על בסיס קהילתי.  מאמר זה מראה מסגרת לצמצום העוני על בסיס קהילתי. מסגרת זו התפתחה על סמך עבודה מוקדמת יותר על בניית יכולת קהילתית שנעשתה ע"י מכללת קלידון עבור קרן אטיקסון.

הגישה "מלמטה כלפי מעלה" לצמצום העוני יכול לעבוד בקונטקסט של כלכלה יציבה ומדיניות חברתית.  יוזמות קהילתיות הן תוספת חשובה ומשלימה למערכת חברתית יציבה שדואגת להבטחת הכנסה והשקעות בחינוך, בריאות ותחומים אחרים בהתפתחות הילד.  הגישה הקהילתית מחזקת את הכלכלה המקומית על תוכניות חברתיות הכוללות בין ביתר, מסגרות לפעוטות וילדים במחירים סבירים ובאיכות גבוה.

הבעיה

בעבר קנדה יכלה לסמוך על צמיחה כלכלית ושוק עבודה בריא ככלים לצמצום העוני. עלייה בתל"ג  צמצמה את מספר ואחוז האנשים עם הכנסות נמוכות כאשר לכלכלה לא יציבה השפעה הפוכה.  עלייה היחס של המועסקים הורידה את מספרי העוני כאשר ירידה בהעסקה הגבירה את מספר המשפחות עם הכנסה נמוכה.  תנודות באבטלה ושעורי העוני הם השתקפות במראה.

מספר מרכיבים להגברת ממדי העוני:

1. שוק העבודה

האשם העיקרי הוא שוק העבודה שהוא הולך ונעשה יותר אי-שוויוני ופחות בטוח.  הכלכלה של שנות ה 90 ראתה צמיחה בעבודות עם כישורים גבוהים ומשכורות טובות כמו במחשבים ושירותים בשוק ההון.  אבל הכלכלה גם יוצרת עודף של עבודות בסטנדרט נמוך שהם או בלי יציבות או במשרות חלקיות שנותנים שכר נמוך ומעט,אם בכלל, תוספות.   העבודה פשוט לא מספקת משכורת מחייה לאלפי קנדים בייחוד במשפחות עם ילדים.  ב-1996 כמחצית מהמשפחות בעלות ההכנסה הנמוכה חיו בעוני כי הם הרוויחו משכורות נמוכות או יכלו למצוא רק עבודות זמניות או חלקיות.

האבטלה נשאה המפתח לעוני.  במשפחות בהן יש רק מפנס אחד הם עלולים לסבול מעוני.  השיעור  הלאומי של חסרי עבודה היה לפני מלחמת העולם 3.1 עלה ל4.2 ב1950 5% ב1960 6.7 בשנות ה-70  9.3 ב19800 ו10% בשנות ה 90.

2. דמוגרפיה ומבנה המשפחה

עוני הוא לא רק תוצאה של שוק עבודה משתנה.  הוא גם קשור לדמוגרפיה ומבנה המשפחה.  ג'נדר הוא מרכיב דמוגראפי משמעותי בסיפור על העוני.

נשים סובלות משעורי עוני גבוהים יותר מגברים , ומשפחות בהן ראש המשפחה היא אישה הן יותר עניות מאלה שראש המשפחה הוא גבר.  אי-השוויון המתמשך בין המינים מבוסס על תפקידים חברתיים וכלכליים ללא שכר שאותן ממלאת האישה כגון- עקרת בית וטיפול בילדים והורים זקנים. למרות השיפורים בהכנסה לאחרונה, נשים עדיין מרוויחות כ-64% ממשכרם של גברים.

בנוסף לג'נדר המצב המשפחתי הוא מרכיב חשוב.  משפחות חד הוריות שרובן מנוהלות ע"י נשים, נוטות להכליל בהגדרות של עוני.  ב-1996 60.8% ממשפחות חד הוריות של נשים היו עניות לעומת 11.8% משפחות שהיו דו-הוריות בקנדה.

3.הממשלה וצמצום העוני

באופן מסורתי, הממשלה שיחקה תפקיד מרכזי במלחמה בעוני. בין כל התוכניות המכוונות אל  הנהנים העיקריים שהם בעלי ההכנסות הנמוכות,לא הייתה אף תוכנית שהגדילה את ההכנסות בהכנסה גבוה מספיק כדי להעלות את המקבלים מעל לקו העוני.  עבודת הממשלה נחשבת כ"מלמעלה למטה" בצמצום תופעות העוני.  תוכניות חברתיות הן חיוניות להשלמת הכנסות נמוכות ומאפשרות מתן שירותים ותמיכות בעין או מסובסדות.  אך אין זה מספיק לכדי למגר את העוני ולכן יש צורך בהצמחת תוכניות מלמטה כלפי מעלה-לשינוי מדיניות חברתית.

 

מסגרת לצמצום העוני על בסיס קהילתי

עקרונות

הגישה הקהילתית לצמצום העוני איננה  מבוססת על התערבות באמצעות הגשת שירותים המתייחסים לפרטים כ-"לקוחות" הזקוקים לעזרה .

גישות קהילתיות מעצימות ארגונים מקומיים, יחידים וקבוצות ע"י יצירת אוירה של כבוד ושיתוף באוריינטציה להשגת תוצאות. המטרה העיקרית של הגישה הקהילתית  הוא לשתף אוכלוסיות /שכונות מקופחות בהובלה בארגונים מקומיים ובפיתוח משאבים אנושיים.  יוזמות קהילתיות נבנות על רעיונות וכוחות של פרטים המכירים ביכולתם להעניק כישורים ייחודיים, יצירתיות, ועבודה קשה לשנות את חייהם.

הגישות המוצלחות ביותר לצמצום העוני על בסיס קהילתי הן אלו המחברות מטרות חברתיות וכלכליות.  גישות אלו מתעסקות באחת מ 3 אסטרטגיות:

1. הכשרה מקצועית והשמה

2. יצירת מקומות עבודה ותחזוק עבודות קיימות

3. העסקה עצמית(יזמות ועובדים עצמאיים)

יש גם אסטרטגיה רביעית שרואה את הזירה הקהילתית קשורה בזירה הכלכלית.

עוד מטרה של גישות קהילתיות  לצמצום העוני הוא הבניית נכסים קהילתיים, הכרה וזיהוי משאבים וכישרונות קיימים, השקעה בפיתוח כישורים חדשים ליצירת ותחזוקת מבנים ושטחים ציבוריים, כמו שבילי טבע, פארקים, ספריות, גני משחקים, ברכות שחיה- שיכולים לקדם את כל חברי הקהילה.

התערבויות מרכזיות

המסגרת לצמצום העוני על בסיס קהילתי מבוסס על הנחה שהעוני יצומצם ע"י 4 סוגי התערבות:

1. סיפוק צרכים בסיסיים

2. הסרת מחסומים

3. בניית כישורים

4. קידום פיתוח כלכלי

אסטרטגיות חיבור(LINKING) עוזרים לאנשים להתמודד עם מערכות קיימות ולהעבירם לכלכלת הזרם המרכזי.  אסטרטגיות אלו כוללות: הנחות בדירות, הכרה בכישוריים קיימים,מיקום עבודה, הכשרה וחיפוש עבודה.

אסטרטגיות מקבילות (PARALLEL) מחפשות מסגרות כלכליות וחברתיות מחוץ לפעולה הכלכלית/חברתית של הזרם המרכזי וזה כולל מערכות לחלוקת מזון, דיור קאו-פראטיבי, בנקים ותוכניות חסכון והלווות אלטרנטיביות- יותר שוויוניות מהמערכות הקיימות. למרות שאסטרטגיות אלו מתוארות בנפרד במציאות משתמשים במרכיבים משניהם.

xt�et�V �H mso-list:l5 level1 lfo3;tab-stops:list 36.0pt;direction: rtl;unicode-bidi:embed'>·        חינוך והשכלה

 

  • תעסוקה
  • תשתיות פיזיות
  • בסיס כלכלי של היישוב
  • אופי קהילתי
  • שירותים קהילתיים
  • תפקיד אזורי של היישוב/קהילה
  • אופי של המגורים ורמת דיור
  • פרופיל של הרשות המקומית
  1. תפקוד קהילתי –  איכות חיים

כל הנתונים מתייחסים לכל האוכלוסייה ותת-קבוצות בפרט:

  • רמת תפקוד ושימוש של שירותים קהילתיים (הישגים בבית ספר, הקף של שירותי רווחה, וכד')
  • רמת הכנסה
  • מימוש היכולת המקצועית
  • הקף ואופי של חיים תרבותיים – קיום ופעילות של ארגונים/שירותים פורמאליים ומוסדות משפחתיים/קהילתיים/דתיים
  • רמת פשעי
  • מצב בריאות של האוכלוסייה
  • רמת מגורים/דיור
  • תחושת "זה שלי"/ניכור חברתי
  • Social, physical, and economic access למשאבי היישוב ומדינה
  • איכות הסביבה – אסטטיקה, שמירה על משאבי טבע, קיום של מתרדים (רעש, זיהומים, וכד')
  • ועוד……….

 

הון קהילתי –  SOCIAL CAPACITY

כל הנתונים מתייחסים לכל האוכלוסייה ותת-קבוצות:

ריכוז – ביזור של כוח POWER:

  • מי קובע את הסדר יום העירוני – גורמים מקומיים (חלוקת הכוח הציבורי) או גורמים חיצוניים?
  • עד כמה יש מסגרות למעורבות ציבורית להנהגה קהילתית – ועדות ציבוריות, הנהלות קהילתיות, תהליכי תכנון במעורבות ציבור וכד'.
  • תחושת היכולת להשפיע על החיים הקהילתיים.

רשתות חברתיות – NETWORKS:

  • עד כמה יש שת"פים רוחביים בתוך הקהילה: בין קבוצות של תושבים לבין עצמן (בין קבוצות הומוגניות, בין קבוצות הטרוגניות)/ בין ארגוניים (שירותים) שונים.
  • עד כמה יש שת"פים בתחום הקהילתי – אנכיים: בין תושבים לבין נותני שירותים (שיתוף לקוחות).
  • קיום של ארגונים וולונטאריים ושיעור ההשתתפות.
  • מספר בעלי תפקידים מקצועיים בכירים (ממשלתיים, עסקיים, עצמאיים-מקצועות חופשיים, ארגוניים) אשר מעורבים בחיים הקהילתיים של היישוב.

אימון הדדי –MUTUAL TRUST:

  • אימון בכדאיות של מעורבות קהילתית והכדאיות לפעול בפרוייקטים קהילתיים משותפים.
  • נכונות לתת למען הקהילה: תרומות, זמן, וכד'
  • תחושה של כולנו מרוויחים משת"פ לעומת שת"פ לפי אינטרסים צרים/נקודתיים

מנהיגות – LEADERSHIP

  • תפיסת תפקיד של מנהיגות קהילתית (קידום רווחת הכלל לעומת קידום אינטרסים) בעיני המנהגים עצמם.
  • תפיסת תפקיד של מנהיגות בעיני הציבור.

מעורבות/השתתפות – PARTICIPATION:

  • מידת התחושה של מחייבות חברתית.
  • רמת ההתנדבות בקהילה.
  • מעורבות פוליטית: מפלגות, שיעור המבצעים, נבחרים במועצה המקומית, פעילות פוליטית ארצית.

 

מידע INFORMATION

  • נגישות של מידע לציבור התושבים: שקיפות של השלטון המקומי, מערכות מידע נגישות לתושבים (פורמאליים ובלתי פורמאליים).
  • תחושת הנגישות של התושבים למשאבי היישוב והמדינה.

זהות חברתית – SOCIAL IDENTITY

  • תחושת ההזדהות עם הקהילה
  • סמלים משותפים ופרשנויות משותפות (של העולם/אירועים)
  • תחושה של היסטוריה משותפת
  • תחושה של "גורל המשותף"
  • מידת החפיפה בין קשרים חברתיים ומרחב המגורים.
  • תחושה ערכים משותפים

יכולת הכלה –ENCOMPASSMENT CAPACITY

  • רוחב שוליים של התנהגות "לא נורמטיבית" אבל עדיין בפנים (מידת החופש להיות שונה)
  • עוצמת הדבק החברתי לעומת השוני בין אנשים וקבוצות של אנשים
  • מידת הערך של יצירתיות ויזמות

 

1.סיפוק צרכים בסיסיים

 

אנשים לא מסוגלים ללמוד כישורים חדשים או לחפש הזדמנויות תעסוקתיות כשהם חושבים מאיין תבוא הארוחה הבאה או האם יקבלו צו פינוי או עיקול מחר.  קשה להתרכז בשדרוג תעסוקתי כשהביטחון הפיזי מאוים.

צרכים בסיסיים יכולים להיות מוגדרים כביטחון פיזי ובריאות/בריאות נפשית.

בטחון פיזי קשור לאוכל, דיור (כולל חימום ותאורה), ביגוד, מים נקיים, סניטציה, והגנה מפני אלימות והתעללות.

בקטגוריה של בריאות/ בריאות נפשית נכללים שרותי בריאות, תנאים מקדמים התפתחות תקינה של ילד, גרייה מוקדמת, ערך עצמי, ותמיכה רגשית- הכוללת יעוץ ושרותי בריאות הנפש, כתובת לנפגעי התמכרויות.

משקי בית הזקוקים לעזרה בצרכים בסיסיים יקבלו שילוב תוכניות חלקם בתמיכה ממשלתית ( רווחה, שירותי בריאות הנפש) וחלקם דרך ארגונים ועמותות כמו בנק מזון.

ביטחון פיזי ובריאות קשורים: איכות האוכל יכול להשפיע על הבריאות, חשיפה לאלימות והתעללות יכול לפגוע בבריאות הרגשית ולהביא להתמכרויות.

במקרים מסוימים צרכים בסיסיים מסופקים טוב יותר ע"י אסטרטגיות של חיבור- סיפוק מזון תזונתי או דיור בשכר נמוך, אבל לפעמים צרכים בסיסיים יכולים להיענות ע"י אסטרטגיות מקבילות כמו פיתוח גינות/מטבחים קהילתיים או מגורים באמצעות דיור ללא רווח או דיור קאופרטיבי.

2.הסרת מחסומים

מרכיב שני להתערבות בצמצום עוני על בסיס קהילתי קשור להסרת מחסומים שמונעים בניית כישורים ופיתוח כלכלי.  פעולות מרכזיות בזרם זה כוללים: הבטחת נגישות למעונות(ילדים) באיכות גבוהה במחיר סביר,הספקת עזרה להוצאות הקשורות לעבודה, עזרה בהוצאות הקשורות  ל בריאות,עזרה לאנשים עם מוגבלויות, הכרה בתעודות מחו"ל ופתרון לבעיות תחבורתיות.

3.בניית כישורים

 

בניית כישורים היא ההתערבות השלישית לצמצום עוני

יש אנשים הזקוקים לכישורי חיים בסיסים לפני שהם מוכנים ללמוד כישורים הקשורים לעבודה.  תוכניות של שפה נותנים בסיס ללמידת קרוא וכתוב בסיסי וכן חשבון.  תוכניות אחרות עוזרות בלימוד כישורים טכניים שמתאימים את עצמם לצרכים של מקום ושוק העבודה.

יש מספר מימדים לחיפוש עבודה.  הראשונה עוזרת ליחידים לשפר את כישורי חיפוש עבודה ( הערכה לגבי כישורים קיימים, הכנת קורות חיים, שיווק עצמי והצגה עצמית(. המרכיב השני קשור השגת מידע על מקומות עבודה ( רשימות במחשב, בנק לעבודות, ג'וב קלבס, וחברות כ"א).

לבסוף בניית כישורים כולל השכלה גבוהה, והכשרה מקצועית כגון מחשבים, נגרות ואלקטרוניקה. הכשרה מביאה לחלק תעסוקה מיידית במקרים אחרים יחפשו עזרה כלכלית לייצור לעצמם תעסוקה (עצמאיים).

4.קידום פיתוח כלכלי

התערבות מסוג זה כוללת יצירת מקומות עבודה ותחזוקם, העסקה עצמית, גישה להון ועזרה טכנית.

א. יצירת עבודות ותחזוקם

יצירת מקומות עבודה כוללת פיתוח עסקים קטנים, מקומות עבודה קואופרטיבים, והעסקה עצמית.

ב. העסקה עצמית

יש עמותות וארגונים  בקנדה שעוזרים לקדם העסקה עצמית.  יש תוכנית ללימוד מחשב לעבודה ביתית לנשים בחסות האוניברסיטה. יש דוגמאות לעבודה עם נשים חקלאיות ועם נוער.

ג. גישה להון

גישה להון תמיד זוהתה כמחסום החשוב ביותר לפיתוח עסקים קטנים ועסקים על בסיס קהילתי.  כמעט בלתי אפשרי לקנדים שהם עניים או בלתי מעוסקים לקבל הלוואה באמצאות מקורות בנקים מסורתיים.  האנשים הללו נתפסים כסיכון גבוה, ובנקים דוחים יותר בקשות עסקיות מבעבר.

מודלים שונים פותחו לספק נגישות למקורות של אשראי.  "פיתוח עתיד קהילתי בע"מ", לדוגמא עוזר לייצור מקומות תעסוקה קבועות בקהילות.  הם מקבלים השקעות שמושקע כקרן ממשרד התעשייה הקנדית.  הם נותנים הלוואות וכשהם מוחזרים הקרן גדלה.

הלוואות של עמיתים((PEER LENDING  הוא מודל שנלקח מהעולם המתפתח.  קבוצה של יחידים שהינם בהעסקה עצמית(לא יותר מ-10) יוצרים מעגל הלוואה וביחד מאשרים הלוואות אחד של השני.  אין יותר הלוואות עד שגומרים לשלם, שגומרים לשלם ניתן להלוואת לתוכניות חדשות.  אין צורך בערבות, אשראי, תוכניות עסקיות או מניות.  החברים בעצמם מסלקים אנשים שהם סיכון שלילי.

ישנם מספר מודלים לקרנות הלוואות קהילתיות.  ניתן לגייס כספים ממשקיעים בקהילה שמצפים להחזר על השקעתם.  במודלים אחרים אנשי עסקים בקהילה תורמים ולא רוצים דבר מלבד פטור ממס הכנסה.  לפעמים קרנות הלוואות בקהילה מספקות גם עזרה טכנית וחוקית ביצירת עסקים קטנים.

יש קרנות שמכוונות לאוכלוסיות יעד ספציפיות כמו מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה, נשים, פליטים, מהגרים ונשים.

"האיגוד לפיתוח הזדמנויות קהילתיות" CODA פיתחה מספר הלוואות לעזור למצוא תעסוקה כולל בעזרה בדיור, שכ"ד שכר לימוד, צרכים אישיים ואפילו תיקוני מכונית כל עוד שההלוואה קשורה לחיפוש עבודה.  הלוואות הם ע"י שטר חוב בלי ערבות ואשראי.  החזר קשור ליכולת החזרה והעיתוי בד"כ עם הגעת הבטחת הכנסה.

CODA יסדה תוכניות חיסכון ליחידים,שהם חשבונות שפותחים למשפחות בעלות הכנסה נמוכה שאפשר מרגע הלידה לחסוך ליחידים משפחות וקבוצות. החשבונות מקבלים סכום מקביל לזו שמכניסים מקרנות צדקה  את החלק של הקרנות ניתן להוציא לפני הזמן למטרה ספציפיות בלבד כמו להשכלה גבוהה, התחלת או הרחבת עסק, תשלום ראשוני על בית או כערבות להלוואה אחרת.

ד.עזרה טכנית

  עזרה טכנית כוללת תכנון קהילתי ועסקי, שיווק, תקצוב, ניהול יזמות,שיטות השקעה, בניית מוסדות, פיתוח משאבי אנוש, פיתוח חבר נאמנים, הזדמנויות מסחר, ופיתוח טכנולוגי.

המודל האמריקאי של עזרה טכנית כלל יצירת רשת של עורכי-דין, רואי חשבון, סוכני ביטוח, סוכני נדל"ן, ויועצים אחרים שכולים לעזור לתהליך של בניית עסקים קטנים.  החברים מסכימים להוריד משמעותית מחירים כתמורה ללקוחות בטוחים.

תהליך צמצום העוני על בסיס קהילתי

ארבעת ההתערבויות שהוזכרו לעיל הן מהות המסגרת של צמצום עוני של בסיס קהילתי.  חלק זה יתמקד על התהליך.

מיפוי קהילתי

צמצום העוני על בסיס קהילתי צריך להתחיל במיפוי קהילתי של כל המשאבים הקיימים והפוטנציאלים לזיהוי נקודות אסטרטגיות של התערבות.  קהילות מרבות להגדיר את עצמן על פי בעיותיהם ולא ע"י הכוחות שלהם. סקרים כפי שהם מבוצעים כיום מראים צרכים של יחידים או אוסף של צרכים – ולא מסתכלים על האנרגיות ומשאבים של קהילה שלמה.

קהילות חזקות,בניגוד,מזהות ערך ויכולות של תושבים מקומיים.  מפת יכולות עוזר באיתור משאבים.

תכנון אסטרטגי

תוכניות קהילתיות לצמצום העוני צריכות להיות רב-שנתיות.  צריכים להיות יעדים ברורים לתוצאות ואומדנים להצלחה ע"פ סדר עדיפות אסטרטגי.

לפני שעושים יוזמות קהילתיות או מחפשים מימון, ארגונים מקומיים צריכים לבצע תכנון בזהירות.  לדוגמא לפני שתוכניות פיתוח מדברות עם הבנקים כדאי להחליט על מטרות הפיתוח הכלכלי שרוצים להשיג.  מנקודת המטרה הולכים אחורה מה צריך לעשות להשיג מטרות אלו שעוד לא נעשה?  איזה סוגי עסקים ועבודות צריכים.  מה האשראי הדרוש לאותם עסקים?  התשובות לשאלות מכוונות את הפעולות הנחוצות וכן את המקורות המממנים המתאימים.

יצירת הזדמנויות

הבעיה עם הראייה ההוליסטית שהתמונה צריכה להיות מפורקת על מנת לעבוד עליה.  בלתי אפשרי שקבוצות בקהילה יטפלו בכל הנושאים- או בכולם באותו זמן.  האתגר הוא להניע סקטורים שונים לקחת על עצמם פעילויות היוצרות הזדמנויות כלכליות וחברתיות למשקי בית עם הכנסה נמוכה מאשר להחזיקם כלקוחות במצב ירוד לאורך זמן.

מוקד של דיור ציבורי יכול להיות מרכז ללמוד כישורים בתקוני בית וריהוט לצעירים או דיירים חסרי תעסוקה.  משפחות עם ילדים קטנים יכולים להשתתף בפרויקטים להתפתחות הילד ולפתח שירות חילופין כגון שמר-טף, טיפול בגינה, הדפסת קורות חיים, הסעות וכו'.  קבוצות נשים יכולות להיות בסיס לארגון טיפול קואופרטיבי בילדים ושירותי עזרה ביתית המאפשר מענה לצורך ותשלום.

בנק מזון הוא בסיס לביטחון תזונתי עם הפעלות מרחיקות לכת מאשר אספקת חבילות לנזקקים.  לדוגמא זה יכול להיות הגרעין למספר תוכניות שכוללות גינות קהילתיות, הכשרה לעבודות במסעדות וקטרינג, מטבח קהילתי ויצירת מזון אורגני.

"חלוקת היבול" ארגון סביב ביטחון תזונתי.  הם ביקשו מגננים וחקלאים מקומיים לתרום עודף תוצרת למכירה קהילתית.  משפחות בעלות הכנסה נמוכה התבקשו לבחור מה שרוצים לקבל ב"שקית בשקל" יבול עודף לא התבזבז ובעלי הכנסות נמוכות קיבלו מציאה.

דרכים ושיטות להשגת עבודה הם לא רק בשירותים.  גם מעסיקים יכולים להיות יעד לקידום מקומות תעסוקה.

פעילות קהילתית הינה עוד יעד.  לדוגמא: הפעלת תוכניות הכשרה ושוליה  עבור נוער בעסקים קטנים בקניון.  תוכניות העשרה אחרות לנוער גם היו בקניון.

אמצעים נוספים כוללים קבוצות שונות לעזרה עצמית,  הפעלת אזרחי, קואליציות בין קבוצות שעובדות  יחד על אסטרטגיות לצמצום העוני.

פיתוח שותפויות

צמצום העוני על בסיס קהילתי דורש שותפויות ופעילות של קואליציות בין ארגונים שונים.  המשאבים ששני ארגונים יכולים להביא לבעיה מסוימת תמיד יותר גדולים ממה שארגון יכול לעשות לבד.  משאבים זה יותר מכסף. שותפים יכולים לתרום זמן של מתנדבים וצוות, ידע, מידע ומומחיות, קשרים ורשתות, מקום, ציוד ומקורות הכנסה שונים.  בנוסף שותפים יכולים לפתח פתרונות יותר יצירתיים- במיוחד אם השותפים עובדים בסקטורים שונים.

יתרון אחר לעבודה על בסיס של קואליציות הוא שארגונים רבים עובדים עם אותם לקוחות- כדוגמא אוכלוסיית המשפחות  החד-הוריות, יכולה להיות מושגת יחסית מהר דרך תוכניות שכבר קיימות לקבוצות אלו.ניתן לחסוך בזמן ונגישות לקבוצה שעבורה קיימת תוכנית מסוימת.

לבסוף, שותפויות מעבירות מסר חזק וברור: צמצום העוני ויצירת מקומות עבודה הם מעניינם  של כל חברי הקהילה.

למרות הכוחות של שותפויות יש לזכור שיש להם גם מגבלות רציניות.  הבעיה העיקרית של יצירת השותפויות צורכות הרבה זמן ומשאבים- משאבים נחוצים לקבוצות בקהילה.

בחירת התערבויות

ארבעת ההתערבויות צריכות להתבצע בצורה סלקטיבית.  המחברת מזהה מספר קבוצות מקופחות הזקוקות להתערבות לצמצום העוני.  קבוצות אלו הן: העובדים שמתחת לקו העוני, המובטלים, המובטלים הכרונים, העניים התלויים( נכויות ומוגבלויות) והמנותקים(חסרי דיור, מכורים ובעלי בעיות נפשיות שאינם במודות או טיפול).

לא צריך למיין את האנשים באופן מובחן כי האנשים עוברים מקבוצה לקבוצה. אבל זה עוזר בבחירת אסטרטגיות להתערבות.  העובדים שהם מתחת לקו העוני והמובטלים יהנו יותר מאסטרטגיות מסוימות- כמו עסקים קטנים ויצירת הון להעסקה עצמית.  המובטלים הכרונים ועניים תלויים ירוויחו יותר מתוכניות של הכשרה לפיתוח יכולות, ותמיכות כמו עזרה עם ילדים וסביבת עבודה תומכת.  למנותקים יש לדאוג לצרכים בסיסיים, דיור וטיפול לפני שחושבים על יצירת מקום עבודה.

בניית יכולת מנהיגות

גישות קהילתיות לצמצום העוני צריכות לכלול את בניית היכולות הקהילתיות.   לתהליך החשיבה מחדש שמזהה את השימוש במשאבים קהילתיים.

הון אנושי קשור לעושר שנמצא במשאב אנושי- זמן, אנרגיה, כישורים, עניין ומחויבות- לקידום רווחה( (WELL BEING כלכלית חברתית. יש הרבה הון אנושי לא מנוצל בקהילות רבות.  צעירים למשל יכולים לתרום הרבה לתחושת חיוניות של קהילה.  קשישים הם משאב אחר של ידע ומומחיות.

הון טבע/בנייה((NATURAL/ Built capital קשור למשאבים טבעיים ותועלות פיזיות יכולים אף הם להיות רלוונטים לתכנון  רווחה כלכלית חברתית.

קהילות יעילות מעודדות שימוש של משאבים ומקומות קיימים. קהילות אלו תומכות בפיתוח אסטרטגיות לטווח רחוק, כולל יוזמות כלכליות כדי להתמודד ולמנוע בעיות חברתיות בעתיד.  קהילות יעילות בונות יכולות ע"י קישור של יחידים, ארגונים ושכונות לרשת שמתחלקת במידע ומחזקת שיתוף פעולה בין מגזרים.

מטרות פיתוח מנהיגות

יש צורך במנהיגות שתהא מחויבת ומבינה את המכשולים להגיע לצדק חברתי וכלכלי.  מנהיגי קהילה צריכים לעבוד על  שיפור האיזון הכלכלי, ויצירת עבודה רציפה.  בניית חברה אזרחית עם איגום של הון חברתי הוא מטרה חשובה.

עוד מדרגה בפיתוח מנהיגות ויכולת קהילתית הוא לייצור מחויבות משותפת לאמונות משותפות.  המחויבות יוצרת חזון או מסגרת כדי להסתכל על העולם.  ערכי יסוד הם ליבה של מחויבות משותפת.  ישננה הרבה אנרגיה חיובית ותמיכה הניתנים לניתוב בקהילות מקומיות. אפשר לאסוף אנשים לדבר ולהגדיר בעיות, התשומות שלהם עוזרות לבנות סולידאריות לעבודה הקהילה.

ערכים וחזון

מנהיגות קהילתית אינה מתחילה עם ידע טכני וכישורים אלא בערכים וחזון המבוססים על דמוקרטיה והעצמהלחזון ברור יש צורך בהבנה של יחסי כוחות פערים בחלוקת משאבים בכלכלה קפיטליסטית.

יש אנשים שעובדים בפיתוח קהילתי מתוך השפעות דתיות או רוחניות, יש ש מנועים עקב ניתוח המצב  הפוליטי, הכרתם בחוסר שוויון .

 

איכויות של מנהיג

יש כישורים שנלמדים יש איכויות שלא בהכרח נרכשים אלא קיימים אצל מנהיגים כגון: יכולת להתחבר לאנשים, רוח יוזמה, בטחון, יושר, ענוה, תשוקה, חוש הומור, יכולת לכבד ולעבוד עם שינויים, רצון ללמוד מטעויות, סבלנות ויכולת להתמודד עם כישלונות.  בטיפוח מנהיגות, הדגש הוא פחות על ללמד מנהיגים ויותר לתת להם השראה.

שימוש במומחים

למרות החשיבות בלימוד ידע רלוונטית, יש להיזהר כיצד וכמה להכניס מומחים לתחום.  קבוצת המנהיגות צרכה לקבל ביטחון בידע שלה וביכולת שלה ללמוד, ולא לפחד או להרגיש חסר תועלת מול מומחה.

לעבור חוויות משותפות

בבניית יכולות של קהילה חשוב המגע האנושי והמעורבות הישירה,  מודלינג ומדריכים הם מרכיבים חשובים בטיפוח מנהיגות. צריך לעשות זאת בגישה אסטרטגית בגלל הזמן שצריך לתהליך.

מדריכים הם בייחוד חשובים לצעירים לעזור להם ללמוד ולמנוע מהם כישלונות.  כישלון לא בהכרח שלילי אם הוא בסיס להמשך לימוד ויש תמיכה למי שטעה.

יש צורך לתת תמיכה בלתי פורמאלית למנהיגים כי יש להם הרבה "על הצלחת", גם התנדבות גם משפחה.  בידוד של אנשים בעבודה קהילתית גדול, מנהיגים צרכים טיפוח.  פיתוח מנהיגות אם זה קורה בסביבה חינוכית מסורתית או ע"י מעורבות קהילתית הוא תהליך של לימוד ניסיוני.

פיתוח קהילתי הוא עבודה מורכבת ושנויה במחלוקת.  הוא צורך לעיתים עימותים ועובד על שינויים במערכות כוח ומשאבים.  תמיכה רגשית בעלת חשיבות גדולה.  מנהיגי קהילה טוענים שהם צרכים הזדמנויות לדבר על הקורה להם אבל הם עסוקים מידי בפעילות של עצמם.  הארגונים שלהם לא יכולים לאפשר הזדמנויות להכשרה ובניית רשתות.

כישורי מנהיגות

ישנם שני זרמים עיקריים הקשורים לכישורים של מנהיגות בפיתוח קהילתי: כישורים של תקשורת בין אישית וכישורים ארגוניים ופוליטיים.  הכישורים הראשוניים כוללים את היכולת להעביר רעיונות, להניע אחרים ולגרום לאנשים להתמקד ב,ערכים וסדר עדיפויות, תקשורת אפקטיבית בכתב ובעל פה, כישורים בגישור ויישוב סכסוכים.  כישורים ארגוניים ופוליטיים כוללים פיתוח שותפויות, חיבור בין נושאי עניין שונים, פתרון בעיות, קבלת החלטות, והיכולת לחבר בין נושאים חברתיים למדיניות רלוונטית.

<� t�V �H -size:14.0pt; font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol; mso-bidi-language:HE'>·        קיום של ארגונים וולונטאריים ושיעור ההשתתפות.

  • מספר בעלי תפקידים מקצועיים בכירים (ממשלתיים, עסקיים, עצמאיים-מקצועות חופשיים, ארגוניים) אשר מעורבים בחיים הקהילתיים של היישוב.

אימון הדדי –MUTUAL TRUST:

  • אימון בכדאיות של מעורבות קהילתית והכדאיות לפעול בפרוייקטים קהילתיים משותפים.
  • נכונות לתת למען הקהילה: תרומות, זמן, וכד'
  • תחושה של כולנו מרוויחים משת"פ לעומת שת"פ לפי אינטרסים צרים/נקודתיים

מנהיגות – LEADERSHIP

  • תפיסת תפקיד של מנהיגות קהילתית (קידום רווחת הכלל לעומת קידום אינטרסים) בעיני המנהגים עצמם.
  • תפיסת תפקיד של מנהיגות בעיני הציבור.

מעורבות/השתתפות – PARTICIPATION:

  • מידת התחושה של מחייבות חברתית.
  • רמת ההתנדבות בקהילה.
  • מעורבות פוליטית: מפלגות, שיעור המבצעים, נבחרים במועצה המקומית, פעילות פוליטית ארצית.

 

מידע INFORMATION

  • נגישות של מידע לציבור התושבים: שקיפות של השלטון המקומי, מערכות מידע נגישות לתושבים (פורמאליים ובלתי פורמאליים).
  • תחושת הנגישות של התושבים למשאבי היישוב והמדינה.

זהות חברתית – SOCIAL IDENTITY

  • תחושת ההזדהות עם הקהילה
  • סמלים משותפים ופרשנויות משותפות (של העולם/אירועים)
  • תחושה של היסטוריה משותפת
  • תחושה של "גורל המשותף"
  • מידת החפיפה בין קשרים חברתיים ומרחב המגורים.
  • תחושה ערכים משותפים

יכולת הכלה –ENCOMPASSMENT CAPACITY

  • רוחב שוליים של התנהגות "לא נורמטיבית" אבל עדיין בפנים (מידת החופש להיות שונה)
  • עוצמת הדבק החברתי לעומת השוני בין אנשים וקבוצות של אנשים
  • מידת הערך של יצירתיות ויזמות