דף הבית » מאמרים » קיצור המדריך לשותפות בין המגזרים

קיצור המדריך לשותפות בין המגזרים

נכתב ע"י בתוך: מאמרים בתאריך: נובמבר 5th, 2011

כתבו:מוטי טליאס, יואב דוניץ, דיאנה שמעוני ויובל פיורקו

בשותפות :ג'וינט ישראל, אלכ"א, ציונות 2000 , שיתופים,  מכון צפנת.

רקע: היחסים בין המדינה לבין המגזרים האחרים ( כולל פרויקטים ותוכניות מטעמם) עוברים כיום תהליך של תיחום מחדש וחלוקת תפקידים בין המגזרים משתנה. להלן הגורמים העיקריים לשינוי זה:

  • צמצום מדינת הרווחה
  • צמצום במשאבי המדינה
  • התפתחות והתרחבות המגזר השלישי

ייחודה של שותפות בין המגזרים

המפגש בין המגזרים

ייחודה של שותפות בין המגזרים: נובע קודם כל מאופי המפגש שהיא מזמנת . להבדיל משותפות בין ארגונים , שותפות בין מגזרים מפגישה גורמים בעלי זהות יסודית שונה ומרוחקת לפעולה בשדה הקהילתי. זהות זו באה לידי ביטוי בתפישה השונה של כל מגזר בנוגע לתפקידו בחברה והיא משפיעה על הגדרת המחויבות הערכית שלו, ולבסוף על רציונאל הפעולה שלו במסגרת הקהילה.

למרות הרצון לשיתוף פעולה, המגזרים השותפים שואפים לפעול תוך שמירה על מחויבותם ועל תפקידם הראשוני כמגזר מובחן . מדובר בתנועה זהירה של התקרבות שעליה חלות הגבלות והתניות מכורח או מבחירה.

מטרות ציבוריות ובסיס ערכי

ייחודה השני של שותפות בין המגזרים הוא , שהיא פועלת במרחב הציבורי ועוסקת בקידום מטרות ציבוריות. הפעולה הציבורית של שותפות בין המגזרים טענת התארגנות זו במשמעויות ערכיות , כלומר התייחסות אל דפוס הפעולה המשותפת אינה יכולה להצטמצם לניתוח ארגוני – ניהולי אלא מחייבת קודם כל התבוננות במישור הערכי וניתוחו.

למרות העובדה שהמודעות להסדרים הארגוניים היא הגורם המוביל בהקמתן של שותפויות בין המגזרים מדובר למעשה ב"יצור פוליטי".

שותפות בין המגזרים בעצם קיומה, מבטאת תפישה ערכית , שאת יסודותיה ניתן למצוא העקרונות המושג 'פיתוח בר קיימא' שהתבסס בתחום איכות הסביבה. כשם שפיתוח בר-קיימא בתחום הפיזי מקדם מחויבות, דאגה בין דורית , התגייסות כוללת וגישה אחראית לסביבה ( צריכה נבונה לצד שיקום וחידוש) כך שותפות בין המגזרים , כתפיסה של פיתוח חברתי בר קיימא, מזהה את הפוטנציאל לחיזוק הקהילה ולצמיחתה לאורך זמן בגיוס חבריה, ביצירת תחושת אחריות בקרב כל המגזרים ובמיצוי היכולות והמשאבים של כל מגזר.

השפעת היסוד הערכי של עקרונות הפעולה של שותפות בין המגזרים

היסוד הערכי המאפיין שותפות בין המגזרים ואשר פורט בסעיף הקודם , מגדיר מספר תנאי יסוד נורמטיביים לעצם קיומה ולפעולתה הראויה:

תנאי ראשון  נוגע לבחירת המשימה ולאופן הכניסה אליהם. תחושת האחריות הציבורית מחייבת קודם כל בירור השאלה , אם יש מקום להתערבות מגזרים שונים בנושא מסוים או שמדובר בתחום אחריות וטיפול מובהק של מגזר אחד בלבד.

תנאי השני נוגע לאופן הכניסה לשותפות. לאחר זיהוי הנושא, יש לערון היכרות מעמיקה עמו, ללמוד אותו ולערוך ניתוח של ההשלכות הנובעות מן ההתערבות בתחום, מתוך גישה אחראית לנתונים. לדוגמא: מעורבות קצרת טווח בתחום הדורש מחויבות ארוכת טווח , עשויה לגרום נזק במקום תועלת .

התנאי השלישי נוגע להשתתפותו ולמעורבותו של המגזר הציבורי בשותפויות בין מגזרים העוסקות בתחום טיפולו ואחריותו. לצד השמירה על חירותם של המגזר העסקי והמגזר השלישי ליזום ולפעול בשדה החברתי, יש להקפיד על שימור מעמדו של המגזר הציבורי כגורם מוסדי, חוקי נבחר וקבוע.

התנאי הרביעי נוגע לתחושת המחויבות כלפי הקהילה,החייבת להתלוות למעשה השותפות בין המגזרים. תחושת מחויבות קהילתית צריכה להתבטא בדיאלוג עם הקהילה ובאימוץ נורמות אתיות מחמירות. העיקרון הבסיסי שמנחה את דרכי הפעולה הוא שהשותפות מיועדת לשרת את הקהילה ולא אינטרסים פרטיים , שהשותפות לא תשמש מנוף להעדפות , מניפולציות ופרוטקציות , ושהשותפות לא תפגע בקהילה .

התנאי החמישי והאחרון נוגע להגדרות ההצלחה של שותפות המגזרים. לצד השגת מטרותיה , עומדת הצלחת השותפות בין המגזרים כמטרה בפני עצמה כיסוד ערכי ליצירת קיימות חברתית. ההנחה היא, כי שותפות בין מגזרים כמיזם ארגוני היא פעולה זמנית , אך השלכותיה , בכל הנוגע לחיזוק הקהילה הן ארוכות ויסודיות. שותפות בין המגזרים מסוגלת למסד דרך לחיזוק החברה.

עקרונות יסוד בשותפות בין המגזרים:

כניסה לשותפות בין המגזרים מחייבת בדיקה מוקדמת: יש לוודא שנכון לקדם את הנושא הנבחר במסגרת זו ולא באחרת. ולכן מומלץ לוודא כי הנושא שסביבו התכנסתם הוא נושא הראוי לחיבור בין המגזרים ואיננו העסק הבלעדי של מגזר אחד.

קחו לכם לעצמכם את הזמן הדרוש ללמוד את הנושא לעומק: מה היא מפת הנתונים בתחום? מה הם הצרכים? אלו מענים כבר קיימים בשטח ומי מספק אותם? אלו מענים נוספים נדרשים?

בדקו אם נושא השותפות מחייב פעולה לטווח ארוך והיערכו לקראתה. התערבות מהירה ולא אחראית מזיקה לעיתים יותר מאי התערבות.

בדקו את מקומו של המגזר הציבורי בשותפות זו ודאגו להביאה לידי ביטוי מתאים.

וודאו כי השותפות משרתת קודם כל את הקהילה , ורק אחר-כך אינטרסים פרטיים של הצדדים בשותפות.   חיוני שתכלית השותפות תיועד למטרה ציבורית ולקידום אינטרס קהילתי.

התייחסו לשותפות כאל מטרה בפני עצמה ולא רק כאמצעי שנועד לקדם תכלית מסוימת. על כן חתרו להצליח בשותפות עצמה באותה מידה שאתם חותרים להצליח בתכלית שלשמה נועדה.

האם השותפות שהקמתם או שאתם נוטלים  בה חלק היא שותפות בין מגזרים? להלן קריטריונים שיסייעו לכם לקבוע זאת:

האם לשותפות יש מסגרת ארגונית המקיימת קביעות והמשכיות?

האם השותפים מכירים בהיותם חלק מהשותפות ומצהירים על כך בפומבי?

האם יש בשותפות נוכחות של שני מגזרים לפחות ( המגזר הציבורי, השלישי והעסקי)?

האם השותפות מרכזת  משאבים מכל המגזרים המעורבים? האם התנהלותה מלמדת על מעורבות והשפעה של כל השותפים על פעולת השותפות?

האם השותפות פועלת למען מטרה ציבורית – קהילתית?

תשובות חיוביות לכל השאלות הנ"ל מעידות על קיומה של שותפות בין המגזרים. ככל שמספר התשובות החיוביות פוחת , אירוע השותפות שבחנתם מתרחק מהדגם המוצע.

 

איזה סוג של שותפות בין המגזרים אתם מקיימים?

ניתן לנסות לאפיין את השותפות באמצעות מספר פרמטרים כדוגמת המפורט להלן:

הרכב השותפות: האם זו שותפות בין שני מגזרים או בין שלושה מגזרים? מי מייצג כל מגזר ומה ייחודו?

מה היא התכלית העיקרית של השותפות ומהן מטרות המשנה שנועדה להשיג (פיתוח שירות, הפעלת שירות, פיתוח מתודולוגיה וכד')?

מהו תחום פעולתה של השותפות(חינוך, בריאות, רווחה וכדומה) ומהו תת-התחום  שאליו ניתן לסווגה על בסיס ממדים ( סוג בעיה, קבוצת גיל או אוכלוסיה)?

מהו מרחב פעולה של השותפות (מקומי, אזורי, ארצי)?

אלו משאבים מרכזת השותפות(תקציבים, תשתיות, ניסיון, מוניטין וכדומה)?

מה הוא טווח הזמן המתוכנן לפעולת השותפות?

שדה הכוחות הפנימי לצמיחתה של שותפות בין מגזרים

  1. 1.      גורמי משיכה של המגזרים לשותפות בין המגזרים

א.      תרומה אפשרית של כל מגזר לשותפות

המגזר הציבורי

  • לגיטימציה
  • סמכות רשמית
  • נגישות לאוכלוסייה , למידע ולמוסדות
  • ידע מקצועי
  • תקציב
  • המשכיות ורציפות

המגזר השלישי

  • קרבה לשדה
  • ידע וניסיון
  • גמישות פעולה
  • משאבים
  • רשת קשרים בשדה ההתנדבות
  • מחויבות והנעה ערכית

המגזר העסקי

  • משאבים
  • ידע ניהולי
  • יוקרה וקשרים

ב.      תרומת השותפות למגזרים השותפים

 המגזר הציבורי

  • גמישות בהרחבת משאבים
  • התמקצעות ופיתוח שירותים
  • העצמה ציבורית
  • החלשת התנגדות ציבורית
  • חיזוק שיתוף הפעולה בתוך הארגונים

המגזר השלישי

  • הרחבת משאבים
  • מיצוב משמעותי
  • התמקצעות

המגזר העסקי

  • סיוע בהכוונה של מעורבות חברתית
  • פרסום ולגיטימציה
  • התמקצעות
  • חיזוק נאמנות ולכידות ארגונית
  1. 2.      גורמי רתיעה וחסמים של המגזרים מפני שותפות

המגזר הציבורי

  • אבדן בלעדיות בתחום הפעולה
  • לקיחת סיכון
  • יצירת התחייבות/בזבוז משאבים
  • פגיעה במעמד הציבורי
  • פגיעה במלכותיות

המגזר השלישי

  • פגיעה במוניטין
  • פגיעה במעמדו המוסרי בקהילה
  • הסטת פעולות הארגון

המגזר העסקי

  1. פגיעה במוניטין
  2. אבדן משאבים
  3. חוסר היכרות
  1. 3.      מוטיבציות יסוד לשותפות בין המגזרים
  • הרצון לתרום לקהילה
  • הרצון לחיזוק הקהילה וליצירת אתוס מקומי
  • הכרה בפוטנציאל הסינרגיה

שדה הכוחות החיצוני לצמיחתה של שותפות בין המגזרים

1. סביבה פוליטית

  • שותפות בין המגזרים כפעולה ציבורית פועלת במרחב הפוליטי , ומכאן הרגישות שהיא עשויה לעורר בדרג הפוליטי בישוב שבו היא פועלת
  • עמדתו של השלטון המקומי עשויה להיות מושפעת מאוד מהמצב הפוליטי בנקודת זמן נתונה
  • תמיכתו של הדרג הפוליטי ביישוב בשותפות היא תנאי למעורבותם של הדרגים המקצועיים במהלך השותפות
  • הערכת המצב של תמיכת הסביבה הפוליטית צריכה להילקח בחשבון בשיקולי ההקמה של השותפות, אולם גם לאחר קבלת הסכמה של הדרג הפוליטי יש לתחזק את הסביבה הפוליטית על מנת להבטיח את תמיכתה המתמשכת.

2. . סביבה ארגונית

  • שותפות בין המגזרים היא פעולה במרחב רב ארגוני שבו פועלים גורמים ארגוניים אחרים באופן עצמאי מכל שלושת המגזרים.
  • הפעולה לצד הגורמים האחרים היא מקור פוטנציאלי למתח בשל תחרות.
  • מתח זה מוחרף לאור מאפיינים נוספים של שותפות בין מגזרים: ריכוז משאבים, ארעיות פעולת השותפות וחתירה להשפעה מערכתית

3. סביבה קהילתית

  • מקומה המשמעותי של הקהילה ביחס לשותפות בין המגזרים נובע משאיפתה של שותפות זו להשפיע על הסביבה מעבר לפרויקט המסוים שבו היא ממוקדת.
  • יחס הקהילה לשותפות בין המגזרים מותנה בשני גורמים: היסטוריה ואווירה בקהילה , והדיאלוג שמנהלת השותפות בקהילה.
  • יש  לנקוט צעדים לגיוס תמיכה של הקהילה ולהקפיד על התנהלות המשמרת תמיכה זו.

תנאים לפעולה מוצלחת של שותפות בין המגזרים

  1. 1.      עמידה בתנאי סף המצדיקים הקמת שותפות

מורכבות ההפעלה של שותפות בין המגזרים דורשת בדיקה יסודית של הצורך בייסודה ושל הצדקה לקיומה . להלן כמה  קריטריונים המוצעים לבחינת הצדקת קיומה של שותפות בין המגזרים

  • פוטנציאל תרומה משמעותי לחיזוק הקהילה
  • היקפי פעולה רחבים
  • סינרגיה
  • פוטנציאל לשירות חדש והשפעה על שדה/התחום המקצועי
  1. 2.      גישור על פערים תרבותיים     
  • שותפות בין המגזרים היא זירת מפגש בין תרבויות.
  • שונות תרבותית נובעת מהמרחב שבו פועל כל מגזר ומתבטאת בין היתר בתפישות זמן,

      עקרונות לפעולה נכונה, תפישות הצלחה ומחויבות לגישה ציבורית.

  • פעולה במרחב של שותפות בין המגזרים מחייבת מודעות לפערים אלה ונקיטת פעולות יזומות
  • ככל שניתן ל"גישור תרבותי".
  1. 3.      ביסוס אמון בין השותפים
  • סוגיות האמון והחששות המתלווים לכל שותפות מתבטאים בעוצמות גבוהות בשותפות בין

      המגזרים  בשל המרחק התרבותי הגדול בין השותפים, ובשל עמדות המוצא שלהם כלפי

      פעולה בשדה הקהילה.

  • הנטייה הראשונית של כל מגזר היא להטיל ספק בכשרות המניעים שהביאו את המגזרים

      האחרים לקחת חלק בשותפות ולהעניק להם ייחוסים שליליים.

  • לצד הייחוסים השליליים פועלת גם "תעשייה" של ייחוסים חיוביים, שבסופו של דבר אף היא  אינה תורמת לחיזוק האמון בין המגזרים.
  • חיזוק האמון בשותפות כרוך בהתמודדות עם דימויים שליליים ועם דימויים חיוביים כאחד.
  1. 4.      ניהול נכון של סימטריה בין השותפים:  שווי ערך ולא זהות. 
  • שותפות בין מגזרים מפגישה בין מגזרים שאינם שווי מעמד בכל הנוגע לאחריות ולמחויבות
  • הציבורית.
  • בשונה משני המגזרים האחרים , המגזר הציבורי מהווה גורם קבוע , יציב והמשכי, בעל סמכות  ואחריות ציבורית.
  • בהתאם למעמדו הייחודי , יש להבטיח ייצוג למגזר הציבורי בשותפות ולהעניק לו משקל מיוחד כשהשותפות עוסקת בסוגיה הנוגעת לתחום אחריותו.
  • בכל יתר הממדים הנוגעים לשותפות בין המגזרים , למעט סמכות ההחלטה במצבים כגון הנ"ל,  יש מקום לחתור לביסוס סימטריה כתשתית לפעולה מוצלחת.
  • יצירת מנהיגות מובילה מוסכמת
    ריחוק תרבותי וחשדנות,  המאפיינים שותפות בין מגזרים עשויים להקשות על היווצרות מנהיגות מובילה מוסכמת.
  • מוצע לנקוט בצעדים שונים כגון מינוי זמני ומתחלף, כדי להתמודד עם החששות.
  • באין סכמה על המנהיגות עדיף לפעול באופן קבוצתי ולמנות מנהל / רכז שותפות.
  • גם מנהיגות מוסכמת עלולה לסבול מקשיים המלווים מנהיגות בכל שותפות.